לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו

"לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו" (דברים יג,א) הם שני איסורים דאורייתא. יש רפורמים חילונים שעוברים על איסור דאורייתא "לא תגרע ממנו", ויש רפורמים חרדים שעוברים על איסור דאורייתא "לא תוסף עליו". בהרבה ישיבות לא מלמדים שגם "לא תוסף עליו" זה איסור דאורייתא, וממציאים חידושים כל כך נפלאים שאפילו משה רבנו לא ידע מהם.

ה' אמר לאדם לא לאכול מעץ הדעת. אדם הוסיף סייג לדברי ה' ואמר לחוה גם "ולא תגעו בו". לאדם היתה כוונה טובה - הוא רצה להרחיק את אשתו מהחטא. הוא רצה שהיא לא תיגע בעץ כדי שלא תתפתה לאכול ממנו. ואז גם אמרה חוה לנחש "ולא תגעו בו".  בגלל התוספת הזאת הצליח הנחש לשכנע את חוה לאכול מעץ הדעת. ובגלל זה גורשו אדם וחוה מגן עדן. אפשר לטעון שהתוספת של "ולא תגעו בו" היא סייג שנועד להרחיק את האדם מן העברה. אך, העובדה היא שהתוספת הזאת היא שהובילה לגרוש של אדם וחוה מגן עדן.

אפילו משה רבנו צווה לנו רק את מה ששמע ישירות מה' ולא המציא שום דבר מדעתו. קל וחומר שאסור לאף אחד אחר להמציא חומרות ואיסורים שלא נאמרו ע"י ה' למשה רבנו או לנביאים. ומי שכן ממציא חומרות ואיסורים כאלה חוזר על הטעות של אדם וחוה וגורם להנצחת הגרוש מגן עדן.

הרפורמים החילונים ממשיכים לקיים מצוות שבין אדם לחברו. אך, את המצוות שבין אדם למקום הם עזבו כי הם לא יכלו לעמוד בכל החומרות והאיסורים שהומצאו ונוספו לאורך הדורות. מצד שני את מצוות התורה כפי שנמסרו לנו ע"י הנביאים קל לקיים כמו שכתוב: "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו".

אלה שחוזרים שוב ושוב על הטעות של אדם וחוה, ממשיכים להמציא חומרות ואיסורים שאינם חלק מהתורה שבכתב או מהתורה שבע"פ כפי שנמסרה לנו ע"י הנביאים, ועוברים על איסור דאורייתא "לא תוסף עליו".  עליהם נאמר: "ותופסי התורה לא ידעוני".


------------------------------------------------
מועתק מאתר כיכר השבת